לידת בתי הבכורה הייתה המוטיבציה העיקרית שלי להתמחות בטיפול בילדים. לאחר שנים רבות שאני מטפל במבוגרים (בשיאצו וברפואה סינית) השלמתי התמחות של שנה בטיפול בתינוקות וילדים ברפואה סינית. זה שינוי מרענן עבורי לטפל בקטנטנים. הגיל הממוצע בקליניקה ירד בעשרות שנים…
מהניסיון שצברתי במשך השנים הרגשתי בטוח באופן יחסי בכל הקשור בטיפול במבוגרים, בדרך כלל אני יכול לאמוד מה חומרת המצב, האם מדובר במצב קל שיעבור מעצמו במהירות ואין צורך להתערב כלל או האם הטיפול ברפואה סינית עשוי להועיל, או האם האדם צריך בירור רפואי מקיף. בכל הקשור בתינוקות הרגשתי חסר אונים לחלוטין, אני מניח שהורים לילד ראשון יכולים להזדהות עם התחושות שלי : הילדה חולה- עלה לה החום, האם להוריד חום? מתי להוריד חום? לרוץ לרופא ? יצאה פריחה על הגב- מה זה? כמה זמן יקח לזה לעבור? מה לעשות עם זה? השתנה הצבע והמרקם של הקקי למשהו ממש לא ברור- האם זה חמור? האם צריך ללכת לרופא? בקיצור אין ספור דאגות ובעיקר קושי גדול לראות את הילדה שלך סובלת ולא לדעת…
סה"כ התמודדנו יפה בשנים הראשונות לחייה, לא היינו היסטריים מידי, הלכנו מידי פעם לרופא ילדים ('זה ויראלי- אין מה לעשות') וטפו טפו חמסה חמסה הילדה בסה"כ די בריאה אבל עדיין השתגעתי לפעמים מדאגה, מה'לא לדעת'.. אז הלכתי ללמוד איך לטפל בתינוקות וילדים אצל גלעד ארבל, מטפל ותיק ומוערך שהתמחה בסין בצמחי מרפא ובטיפול בתינוקות וילדים, הטיפול שאני נותן בקליניקה מבוסס על הידע הנדיב והמאוד מפורט שקיבלתי מגלעד שקיבל מהמורה שלו (Dr. Shiwu Xiao ) שקיבל מהמורה שלו וכן הלאה מי יודע כמה שנים אחורה…
לרפואה מסורתית (כמו צמחי מרפא סיניים) יש כח רב 'מהמסורת' שבה, מה שעובד נשמר ועובר כידע מועיל מדור לדור ומה שלא עובד נשמט ונעלם. אין מקום להתחכמויות ואלתורים, צועדים בשביל ברור (עד כמה שטיפול ורפואה יכולים להיות ברורים) שצעדו בו לפניך הרבה מאוד מטפלים במשך הרבה מאוד זמן. המחשבה הזו מעניקה לי ביטחון בטיפול בילדה הפרטית שלי ובילדים של אחרים.
טיפול בילדים שונה מטיפול במבוגרים בכמה אופנים. מדובר בפציינטים שלא כל כך מסוגלים לומר ממה בדיוק הם סובלים וזה דורש לחדד את יכולות האבחנה שלי כדי לדייק את הטיפול. גם הטיפול עצמו שונה, ילד/ תינוק – אינו 'מבוגר' קטן. הכלים שאני נעזר בהם לטיפול בילדים שונים מהכלים בהם אני רגיל להשתמש בטיפול במבוגרים. למשל פורמולות הצמחים מורכבות מצמחים עדינים המתאימים במיוחד לפעוטות ומוכרים באופן מסורתי כצמחים המיועדים לתינוקות, המינונים במרשם כמובן שונים. תינוק/ילד מגיב מהר יותר לטיפול (גם המחלה משתנית אצלו מהר יותר) ולכן משך הטיפול הכולל קצר יותר.
צריך גם לדעת במה לא לטפל, תינוקות ופעוטות חולים הרבה יחסית למבוגרים אבל גם מבריאים מהר. במובן מסוים, הכרחי וטוב שילד בשנותיו הראשונות יחלה, כיוון שזאת הדרך של מערכת החיסון שלו 'ללמוד את העולם' ולכן חשוב לדעת גם לא להתערב במקרים רבים, או לשאוף להתערב באופן מינימאלי, על אף הרצון של ההורים להימנע ככל האפשר מלראות את התינוק שלהם חולה וסובל.
ילד, בשנותיו הראשונות, חולה הרבה (יחסית למבוגר), ככה זה, נרצה או לא נרצה, זאת עובדת חיים, למרות הדאגות והמחסור בשינה, שמחלות החורף/ מחלות ילדות מביאות איתם לנו כהורים, אפשר להתנחם במחשבה שרצוי והכרחי שתינוק יחלה מעט, זאת הדרך של מערכת החיסון שלו 'ללמוד את העולם'. לא בכל מחלה כדאי להתערב מיד, בדיוק כמו בכל תחום אחר בחיים, כשילד לומד לזחול, ללכת, לטפס וכו' מומלץ שלא להתערב יותר מידי, אולי לתת קצת דחיפה ועידוד בכיוון הנכון אבל חשוב שהילד יתנסה בעצמו והגוף שלו יתחזק ויתפתח תוך כדי ההתמודדות עם האתגר.
מחלות חורף ומחלות ילדות בדרך כלל מגיעות מהר ועוברות מהר. בדרך כלל אין מה לדאוג. עם הידיעה הזאת בראש עדיין כדאי כמובן להגיע עם הילד לרופא ילדים כדי שלא לפספס חלילה מצבי חולי קשים או מחלות הדורשות התערבות מיידית. בד"כ גם הרופא עצמו יקבע שזה 'משהו ויראלי שמסתובב עכשיו' 'לדאוג שהילד ישתה הרבה, ינוח ויהיה במעקב'.
בכל זאת מתי כדאי להתערב ?
כמובן שאי אפשר לפרט בפוסט אחד את כל המחלות והמצבים בהם כדאי להיעזר בטיפול ברפואה סינית אבל אנסה לתת מספר דוגמאות כדי שתבינו את הרעיון הכללי :
שיעול – מחלות ילדות (ויראליות) או מחלות חורף קלות, כשהמצב אקוטי, בדרך כלל לא מצריך התערבות מלבד כמובן לתמוך בילד (כגון להרבות בנוזלים, מנוחה, להוריד חום אם צריך) ולתת למחלה לעבור מעצמה, אם הפעוט היה חולה (חום וכדומה) וממשיך להשתעל 5-4 ימים לאחר שהמחלה עברה כדאי להתערב כדי להפסיק את השיעול. שיעול מרמז על כך שעדיין יש ליחה במערכת הנשימה ושהגוף מתקשה לסלק אותה, שיעול ממשיך להחליש את הגוף, לעיתים קרובות גם מפריע למנוחה ולשינה שנחוצות מאוד להחלמה מלאה.
מחלות חוזרות – הגיוני שפעוט יהיה חולה בחודשי החורף, בתדירות של פעם בחודש, למשך מספר ימים. אם הפעוט חולה בתדירות גבוהה יותר או אם נראה כאילו זאת מחלה אחת מתמשכת עם הפסקות קצרות, כדאי להתערב (נניח שבוע חולה- שבועיים מעט חולה ) כדי ל'שבור את התבנית' ולאפשר החלמה מלאה.
מצבים כרוניים – יש ילדים ש'מתמחים' במשהו. למשל, כל פעם שהם קצת חולים זה מתפתח להתקפי שיעול וקוצר נשימה (ייתכן שהרופא יקרא לזה אסטמה בדרגות קלות או בינוניות) או גירויים שונים של העור ('אסטמה של העור' ) או שכל צינון מתפתח לדלקת אוזניים ובגילאים יותר מבוגרים לדלקות גרון. כדאי להתערב ושוב, 'לשבור את התבנית' הזו.
נזלת – הרבה ילדים 'מתמחים' בנזלת, הם תמיד מנוזלים בדרגה כזו או אחרת, כדאי לבדוק היטב אם זה מפריע לילד או מפריע להורים (ילדים יכולים להמשיך בפעילות כרגיל גם כשהנזלת מגיעה כבר לברכיים… ) אם הילד סובל מנזלת אלרגית שמתבטאת בעיטושים תכופים, נזלת שופעת ומימית, לעיתים גם גירוי בעיניים,(דמעות אודם) כדאי להגיע לטיפול.
במקרים אחרים יש נזלת סמיכה /יבשה שסותמת את דרכי הנשימה ומקשה על הפעוט לנשום מהאף החל ממצבים קלים ועד כדי נחירות והפסקות נשימה בלילה (מצבים שלעיתים מאובחנים כ'שקד שלישי'/ אדנואיד/ פוליפ ) כדאי כמובן להתערב לפני שהפעוט יזדקק לניתוח הסרת פוליפ/ אדנואיד.
דלקות אוזניים חוזרות ו/או נוזלים באוזניים – אצל חלק מהילדים יש ירידה משמעותית בשמיעה כתוצאה מנוזלים באוזניים, כדאי להתערב ולכרסם את עודפי הנוזלים לפני שהילד יזדקק לניתוח כפתורים.
בעיות במערכת העיכול – כשמערכת העיכול אינה עובדת כראוי ייתכן שיסבלו מעצירות או שלשולים לאורך זמן כדאי להתערב בשלבים מוקדמים של הבעיה כדי להימנע מהליכים רפואיים פולשניים יותר.
טיפול בילדים ברפואה סינית
באופן מסורתי בסין נהגו לטפל בילדים בעיקר באמצעות צמחי מרפא וטווינא (שיטת טיפול במגע). לפי אסכולות שונות נהוג שלא לדקר ילדים במחטים לפני הגיעם לגיל 7-6 שנים ולפי אסכולות אחרות לא דוקרים אפילו עד גיל 13-12. במערב וגם בישראל מטפלים רבים מטפלים בילדים בדיקור במחטים. בדרך כלל הדיקור נעשה בטכניקה עדינה שאינה מכאיבה לילד, מחדירים את המחט ומוציאים אותה לאחר רגעים ספורים. למרות שהדיקור כמעט שאינו מורגש, הילדים בדרך כלל כבר פגשו בחייהם מחט של זריקה בטיפת חלב או בדיקת דם בקופת חולים ולכן עצם המחשבה על טיפול בדיקור מעוררת לעיתים בהורים ובילדים חששות ורתיעה מפני הטיפול. ילדים מושפעים מאוד מרגשות ואפילו שהדיקור אינו מכאיב יש קושי מסויים להציע טיפול שמעורר בהם פחד.
לכן התמחיתי באסכולת טיפול בה מטפלים בפעוטות וילדים בצמחי מרפא בלבד. הצמחים והמינונים כמובן מותאמים במיוחד לטיפול בתינוקות וילדים.
ישנן מסורות אחרות בהן נמנעו מדיקור בילדים. למשל, ביפן כבר לפני 350 שנה פיתחו שיטת טיפול ללא דיקור, שנועדה לילדים, הנקראת 'שונישין'. בשיטה זו נעזרים בכלי מתכת קטנטנים דמויי מגרפה ודמויי מרית ל'טופף' ו'להבריש' בעדינות לאורך מסלולי המרידיאנים ובנקודות דיקור ולעורר את פעולתם. על אף שהטיפול עדין מאוד הוא יעיל להפליא. בעת הצורך אני מדריך את ההורים כיצד להשתמש בשיטה זו לטיפול ביתי בילדיהם באמצעות כלים הנמצאים בכל בית (למשל כפית או מברשת שיניים).
כמה זמן אורך טיפול ?
עיקרון מרכזי בטיפול בילדים, כפי שכבר הזכרתי, הוא התערבות מינימאלית. לכן גם הטיפול בצמחי מרפא נגזר מעיקרון זה. הטיפול צריך להיות מהיר וקצר יחסית. ילדים מגיבים מהר מאוד לטיפול, כמו כן המחלות מהם סובלים מרבית הילדים, במובנים מסויימים פחות מסובכות מהבעיות מהם סובלים המבוגרים, ולכן הטיפול מהיר יותר וקצר יותר. אצל תינוקות למשל אנו מצפים לקבל תגובה חיובית לטיפול תוך ימים ספורים ומשך הטיפול הכולל לא יעלה על שבועיים- שלושה. אצל פעוטות בני שנתיים ושלוש משך הטיפול הכולל בדרך כלל לא יעלה על חודשיים- שלושה. במסגרת הזמן הזה אני נפגש עם ההורים והילד בדרך כלל 4-2 מפגשים כדי להתאים את פורמולות הצמחים לפי התקדמות במצב הילד.
המפגש הראשון מוקדש לאבחון מדויק של הבעיה. במפגש זה אני מציע תוכנית טיפולית, ההורים מקבלים הנחיות מדויקות כיצד לקחת את הצמחים, במינון ובתדירות בהתאם לילד ולבעיה הספציפית שלו.
אם אתם לא בטוחים אם כדאי לשקול טיפול ברפואה סינית אתם מוזמנים להתקשר ולהתייעץ.
*כמובן שאין לראות בפוסט הזה תחליף לביקור או התייעצות עם רופא וכמובן אין לראות בו המלצה לשנות או להפסיק טיפול תרופתי או כל הוראה אחרת שנתן הרופא, כוונתי הייתה להציג את המצבים בהם ניתן להיעזר בטיפול ברפואה סינית .
בריאות / חורף קל
