stres

חרדה דיכאון ולחץ נפשי

דיכאון, חרדה ומתח נפשי

בדרך כלל, כשאנחנו הולכים לרופא הוא מספר לנו משהו שאנחנו כבר יודעים, משהו לא בסדר איתנו. לפעמים גם יהיה שם למחלה והצעה לטיפול.

מה לגבי מצבים רגשיים או נפשיים ? לפעמים לא נעים ללכת לרופא ולומר לו 'שמע, משהו לא בסדר איתי', 'אני תשוש', 'אין לי חשק לכלום', 'אני עצבני', 'אני לא מצליח להירגע', אלו סימפטומים שלא הולכים איתם לקופת חולים, אנחנו חוששים שהרופא ישלח אותנו הביתה עם האבחנה 'זה כנראה משהו פסיכוסומאטי', כלומר 'הכל אצלך בראש, אז תתגבר על זה' או 'צאי קצת לחופש, תורידי קצת לחץ בעבודה, יהיה בסדר'. אני מניח שאנשים רבים ימצאו אבחנה זו כמעליבה, הרי אתה יודע בתוכך שמשהו לא בסדר איתך, משהו השתנה בך, אולי דברים איבדו את הטעם שלהם, צבעים וריחות כבר לא נחווים אותו הדבר, פעילויות שהיו מהנות בעבר, הפכו למשעממות ומיותרות. בריאות היא שמחת חיים ונראה שאיבדת אותה. האם זה דיכאון ? ייתכן. כיום, ישנן הגדרות ברורות לאבחן דיכאון וניתן למצוא על כך מידע רב בספרים, באינטרנט וכמובן להיעזר באנשי מקצוע כפסיכולוגים ופסיכיאטרים. כל רופא משפחה אמור להיות מסוגל לאבחן דיכאון. מה לגבי מצבי ביניים ? אתה משוכנע שמשהו לא בסדר איתך אבל אין מספיק ממצאים רפואיים כדי לכנות את המצב בשם.

ברפואה הסינית מתייחסים למצבים אילו כהפרה של האיזון במערכות הגוף, שנובע מחסימה או תנועה לא סדירה של צ'י.

תנועה של צ'י

במחשבה שהתפתחה בסין קטלגו תופעות שונות בטבע לאיכויות בעלי מאפיינים שונים. תופעות שהן יותר 'חומריות', מכונות YIN (כגון חומר, כבדות, מוצקות) ותופעות שהן יותר 'אנרגיה', מכונותYANG (כגון תנועה, חום, קלילות). איכויות אלה מקיימות ביניהן מערכות יחסים מורכבות, החומר יכול להשפיע על אנרגיה, ואנרגיה יכולה להשפיע על חומר. כדי להתקיים ולפעול בצורה תקינה הגוף זקוק לחומר ואנרגיה. מערכת היחסים בין האיכויות הללו וכל התהליכים הקורים בגופינו מכונים צ'י. מתוך התבוננות ניתן ללמוד כי הטבע פועל לפי חוקים מסוימים, מים זורמים באופן טבעי מלמעלה למטה, אויר חם נוטה לעלות כלפי מעלה, רוח נושבת לכל הכיוונים וכן הלאה.

בדומה לטבע כך גם במערכות הגוף ובאיבריו ישנה 'תנועה נכונה' של צ'י, ותנועה שאינה טבעית. למשל כשהצ'י נע בכיוון הרצוי, מערכת העיכול מסוגלת לקבל חומרי הזנה מבחוץ, לפרק אותם, למצות מהם את החומרים הנחוצים לגוף ולהניע את הפסולת כלפי מטה, אל החוץ. זוהי התנועה ה'נכונה' של הצ'י של מערכת העיכול, מלמעלה למטה. כשאנו חווים בחילה או הקאה זהו צ'י שנע בצורה הפוכה לכיוון הרצוי. אמנם גם לתנועה ההפוכה של הצ'י יש תפקיד חיוני בגוף כגון במקרה של הרעלה או חדירת גוף זר למערכת, הגוף צריך לפלוט אותו החוצה במהירות, אך יש מקרים רבים בהם המערכת יצאה מאיזון ואינה מתפקדת כראוי ולכן אנו חווים בחילה או הקאה גם כשהגוף אינו נמצא בסכנה.

כיצד רגשות גורמים למחלות ?

מחשבות ורגשות גם הן צ'י ותנועתן משפיעה כמובן על הגוף הפיסי. למשל, צער זהו רגש המייצר תנועה בעלת איכות שמכנסת כלפי פנים. מיד נוכל להבחין שאדם שרוי בצער, הוא נוטה להתכנס בתוך עצמו, הכתפיים שפופות, בית החזה סגור, הנשימה קטנה והקול שבור וחלש. לעומתו, אדם שמח, עיניו בורקות, הגוף עליז וקופצני, דיבורו מהיר, תנועתו מהירה, תנועותיו רחבות וגדולות. כעס מייצר תנועה בעלת איכות המתפרצת לכל הכיוונים, 'הדם עולה לראש', העיניים והפנים מאדימים מכעס, נימת הקול עולה. אדם כועס עלול להתפרץ על כל מי שנקרה בדרכו. פחד מתאפיין בתנועה בעלת איכות שיורדת כלפי מטה, מי שחווה 'כמעט תאונת דרכים' יכול להעיד כי חש מיד לאחר מכן מעין 'נפילת מתח', כאילו האנרגיה נשמטת ממנו במורד הגו, ייתכנו גם זיעה קרה, פיק ברכיים, תנועה משתקת ללא יכולת לזוז עד כדי 'השתנה מרוב פחד'.

לרגשות, כמו לתפקודים אחרים בגוף, יש 'תנועה נכונה' ותנועה שאינה תקינה המייצרת פתולוגיות. למשל, אם מתעורר בנו כעס כשמישהו מאיים לפגוע בנו זוהי תגובה בריאה וטבעית כיוון שהיא מעוררת אותנו לפעולה ושומרת עלינו, אך אם אנו מחזיקים בכעס במשך שנים רבות זהו 'רגש תקוע', מצב פתולוגי שעלול לפגוע בבריאותינו. דאגה היא רגש חשוב שעוזר לנו לשמור על בריאותינו ושלום הסובבים אותנו. כשתנועת הצ'י אינה תקינה הדאגה עלולה להפוך לפתולוגיה. אנשים רבים מתארים שגרת יום עמוסה שמחייבת אותם 'לדאוג' להרבה דברים, רבים מהם לא מצליחים להירגע גם כשנגמר היום ו'הסכנות' חלפו, הם נשכבים במיטה ומיד צצות מחשבות טורדניות, 'מה יקרה מחר ?', 'איך אתמודד עם הבעיה ההיא ?', 'מה יגיד הבוס שלי ומה אענה לו ?', הראש ממשיך להמציא מחשבות ודאגות מיותרות והגוף לא מקבל מנוחה. מחקרים מלמדים כי כשליש מן האוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מהפרעות בשינה, שכיחות התלונה עולה עם הגיל, רבים מתוכם מדווחים על הקושי להירדם בשל דאגת יתר.[1]

קצב החיים המודרני, מתאפיין בהצפת המוח במידע וגירויים באופן אינטנסיבי יום יומי. אנשים רבים מתקשים לעכל ולעבד את עודף המידע ולהסתגל לשינויים המהירים, בנוסף מצופה מאיתנו להתמודד עם ריבוי מטלות ותפקידים, בעבודה, במשפחה, בחוגים חברתיים. לעיתים אנו נדרשים להתמודד אף עם אירועי חיים מעציבים או משמחים כגון טראומה, לידה, מוות, נישואין, גירושין, מחלות, פיטורין וכדומה. אירועים אלו דורשים מאיתנו התמודדות נוספת והסתגלות למצב חדש. לאורך זמן אנו עלולים לפתח תחושה של אובדן שליטה וחוסר אונים, שעלולים לגרום ללחצים וחרדות.

הגוף שלנו מגיב באופן טבעי למצבי לחץ (סטרס, דחק, מתח) על ידי הפרשת הורמונים כגון אדרנלין, וקורטיזול, שתפקידם לסייע לגוף לפעול בצורה מיטבית כדי להתמודד עם סכנה או איום מיידי. הראייה מתחדדת ומשתפרת, המוח עירני, הגוף מפרק מאגרי אנרגיה מהכבד ומהתאים, קצב הלב וזרימת הדם מתגברים כדי להזין באופן מיידי את השרירים באנרגיה הדרושה להם, מערכות החירום פועלות באופן מיטבי. במקביל, הורמונים אלו מעכבים את פעולת המערכות שאינן חיוניות לתפקוד במצבי סכנה כגון מערכת העיכול ומערכת החיסון, זו הסיבה שאנו מועדים לחלות יותר כשאנחנו בלחץ. 'הורמוני סטרס' מכינים אותנו למצב של 'ברח או הילחם' ולכן ההתמודדות הנכונה עם מצב סטרס היא להפעיל את הגוף, 'לשרוף' את האנרגיה העודפת ולאפשר לגוף לחזור לשגרה.

לפעמים, כתוצאה מלחץ חריג או בהתמודדות עם לחץ לאורך זמן, אנו עשויים לפתח תגובה חרדתית. בהתקף חרדה הגוף מתנהג כאילו הוא מצוי בסכנה קיומית, ויתכנו סימפטומים המדמים זאת כגון תחושת חנק, קוצר נשימה, לחץ וכאבים בחזה, ללא כל גירוי חיצוני שמצדיק את התופעות הללו.[2]

אנשים שונים מפתחים מחלות שונות כתגובה למצבי לחץ או שחיקה מתמשכים. ייתכנו סימפטומים הקשורים לחוסר איזון במערכת העיכול כגון הקאות, שלשולים, עצירות כמו בתסמונת המעי הרגיז (IBS). הפרעה במערכת החיסון עשויה להתבטא בהתפרצות מחלות אוטואימוניות, כגון מחלת העייפות הכרונית, סוגים שונים של סרטן ועוד. הפרעה במערכת העצבים עשויה לגרום להתפרצות מחלות כגון תסמונות הכאב הכרוני (פיברומיאלגיה), טרשת נפוצה ועוד. הפרעות במערכת אורולוגית-גניקולוגית עשויים לגרום לכאבי מחזור, דיכאון לאחר לידה, הרטבת לילה בילדים, הפרעות בתפקוד המיני ועוד. ישנן דוגמאות רבות נוספות למחלות העלולות להתפרץ כתגובה למצבי לחץ. במקרים רבים מחלה אינה פורצת באופן מיידי, הגוף שלנו נותן לנו סימנים מקדימים שמשהו אינו כשורה: מצב רוח מדוכדך, עצבנות, תשישות, חוסר מוטיבציה, חוסר תיאבון, חוסר מנוחה. לא צריך לחכות עד שרופא יספר לנו שיש לנו מחלה כזו או אחרת, אנחנו יודעים הכי טוב מתי משהו לא בסדר איתנו וכבר בשלב הזה כדאי לגשת לקבל טיפול.

טיפול בסטרס, דיכאון וחרדה

לרפואה שבאה מן המזרח יש כלים רבים כדי לטפל במצבים שתוארו לעיל. במהותה היא 'רפואה אישית', הטיפול מותאם לכל אדם בהתאם לצרכים ולמצב שלו. הוכשרתי לטפל בזן שיאצו וברפואה סינית, בשתי השיטות מטרת הטיפול במצבי סטרס חרדה ודיכאון היא זהה, 'ללמד' את הגוף להירגע ולהחזיר לגוף את היכולת למצוא מנוחה ולהתאושש. לכל מטופל אמליץ על שיטת הטיפול המתאימה לו, טיפול מגע, טיפול בדיקור סיני או רקיחת פורמולת צמחי מרפא מותאמת אישית. בנוסף לכך אמליץ על אורח חיים התומך בתהליך הריפוי כגון תזונה מתאימה, פעילות גופנית, חשיפה מבוקרת לאור שמש ועוד.

 

 

 

 

 

[1] ד"ר רחל דהן, נדודי שינה, ויקי רפואה, וכן:  ירון דגן ואחרים, נטילה כרונית של טבליות שינה בישראל, האם כצעקתה?, הרפואה 2009, מחקר משותף למכונים לרפואת השינה ומכבי שירותי בריאות

[2] מידע עדכני רב על הפרעות סטרס, חרדה ודיכאון ניתן למצוא באתר 'האגודה האמריקאית לחרדה ודיכאון':  http://www.adaa.org/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים