herb 4

רפואה סינית

מהי רפואה סינית ?

המונח 'רפואה סינית' מתייחס לאוסף 'רפואות' עממיות שהתפתחו בסין במשך למעלה מ- 2500 שנה.[1] בעת העתיקה בסין התפתחו שני סוגי רפואות. 'הרפואה הדתית', הייתה נתונה בידי שמאנים וכהני דת והיא עסקה בניבוי עתידות, סגידה לאבות (רוחות המתים), אסטרולוגיה וגירוש שדים באמצעות קמעות, לחשים, שיקויי מרפא וטקסים שונים. במקביל אליה התפתחה בסין רפואה עממית, 'חילונית'. רפואה זו שילבה טיפול בצמחי מרפא בשימוש חיצוני ופנימי, תרגול גופני(טאי צ'י, צ'י גונג), טיפולים במגע (טווינא), שיטות דיקור שונות, הקזת דם, כוסות רוח ועוד. חלק משיטות טיפול אלו מתקיים עד ימינו. ככל הנראה כבר בעת העתיקה המרפאים הללו הכירו את האנטומיה של גוף האדם ובמשך השנים פיתחו תיאוריות שונות מהרפואה שהתפתחה במערב לגבי הפיזיולוגיה של גוף האדם. תיאוריות אלו הושפעו בין היתר מזרמים פילוסופיים שונים כגון דאואיזם וקונפיוציזם.

המרפאים הללו הסבירו את האנטומיה והפיזיולוגיה של האדם באמצעות דימויים ששאלו מעולם הטבע (למשל, ישנן איכויות שונות בטבע כגון אש, לחות, יובש, רוח וכדומה המשפיעות על מערכות מקבילות בגוף האדם), מן החקלאות (למשל, התפתחה ההשערה כי הגוף מוזן על ידי רשת תעלות, בדומה למערכת של תעלות השקיה בשדות החקלאיים. אם תיחסם תעלה וזרם המים יפסק, אזי השדה יתייבש) ומצורת הממשל (למשל, הלב משול לקיסר, הכבד משול לשר הצבא, הקיבה ומערכת העיכול משולים לכפריים המעבדים את השדות וכן הלאה. רק תפקוד הרמוני של כל חלקי הממלכה מאפשר תפקוד תקין ושיגשוג).

למרות הדימויים הציוריים והפילוסופיה התיאורטית הענפה שעסקה בתיאור תפקוד גוף האדם, בבריאות ובחולי, מן הפן הפיזי ומן הפן הנפשי, הרי שבסופו של דבר מרעיונות אלו נגזרו עקרונות טיפוליים ופרקטיקה רפואית. לרפואה הסינית ניסיון קליני של אלפי שנים. טכניקות שהוכחו כיעילות – השתמרו, ומה שלא עבד, נשמט מן הפרקטיקה.

בחיבורים רבים מופיע פעם אחר פעם עקרון מרכזי ברפואה הסינית: הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות ואריכות ימים היא למנוע מחלה ולא לרפא אותה, לכן ניתנו המלצות לניהול חיים של מתינות ואיזון, מתוך הרמוניה עם עונות השנה והתחשבות בתנאים הקיימים. בימינו, קשה מאוד לחיות חיים פשוטים והרמוניים. אנו חיים בסביבה מלאכותית: התאורה החשמלית מאפשרת שליטה בשעות האור ביממה; מיזוג אויר מווסת את האקלים שלנו; אנו ניזונים ממזון מעובד וצורכים מזון טרי כגון פירות וירקות שלא בעונתם, שמגיעים אלינו מאקלימי גידול שונים; אנו נחשפים לרעלנים רבים וחומרים שלא היו קיימים בעבר, חומרי הדברה, תרופות, הורמונים, זיהום באוויר ובמקורות המים ועוד ועוד; אנו חיים בקצב מהיר, מלחיץ ותובעני. ככל שהחיים מסתבכים יותר כך המחלות מסובכות יותר.

עם השנים, גם הרפואה הסינית התאימה את עצמה לעולם המערבי ולמחלותיו.

רפואה סינית בעת החדשה

עם הדחת הקיסר האחרון בשנת 1911 קמה הרפובליקה הסינית וכמעט ויתרה כליל על הרפואה הסינית לטובת ה'מדע' והקדמה, שייצגו ארצות המערב, שהשפעתן בסין גדלה מאוד. לאחר שנים של מלחמות אזרחים, קמה הרפובליקה העממית של סין. מאו דזה דונג, מנהיג המפלגה הקומוניסטית, טבע את הביטוי 'סין צועדת על שתי רגליים, האחת מסורתית והשנייה חדשה', ובחר לשלב את הרפואה הסינית עם הרפואה המערבית. יש שיאמרו כי לא היו בתקופתו די רופאים עם הכשרה מערבית ועדיין היה צורך לספק שירותי רפואה להמונים, ואחרים סברו כי מאו האמין שהרפואה הסינית שייכת ל'רוח האומה' ולמסורת הסינית שיש לשמר. בתקופתו נכתבו ספרי לימוד חדשים ונוסדו תוכניות ללימוד רפואה סינית. הרפואה הסינית, שהייתה אוסף של רעיונות וידע שנצבר בידי יחידים והועבר בירושה מדורי דורות, עברה מעין סטנדרטיזציה, תהליך שאיפשר הכשרת מטפלים רבים ושילובם ברפואה הציבורית. נקבעו בה עקרונות ומונחים אחידים המשמשים את העוסקים ברפואה סינית בכל רחבי העולם. אם בעבר דמותו של רופא בסין הייתה של רופא כפרי הנודד ממקום למקום ומציע רפואה 'פשוטה' וזולה, הרי שכיום רפואה סינית משולבת בבתי החולים המודרניים והמטפלים נעזרים בכל האמצעים הטכנולוגיים והמכשור הרפואי המתקדם המשמשים ברפואה המערבית.

בעשור האחרון ישראל עברה מהפכה דומה בכל הנוגע להנגשת הרפואה הסינית לקהל הרחב. אם בעבר נחשבה כ'רפואה אלטרנטיבית' לרפואה המערבית, הרי שכיום היא נתפסת כ'רפואה משלימה'. ניתן לקבל טיפול ברפואה סינית בכל קופות החולים וכן ברוב בתי החולים בארץ (איכילוב, בילינסון, אסף הרופא, וולפסון, שערי צדק, תל השומר, רמב"ם, 'מאיר' בכפר סבא, בני ציון בחיפה ועוד אחרים) בתחומי טיפול שונים ובמחלקות שונות כגון אורתופדיה, אונקולוגיה, ילדים, נשים, שיקום ועוד.

למרות  שהממסד הרפואי מאפשר ואף ממליץ במקרים מסוימים על קבלת טיפול ברפואה סינית, הרי שרבים עדיין רואים בה אחיזת עיניים או 'רפואת פלצבו' בלבד. בשנים האחרונות יש עניין גובר ברפואה הסינית והקהילה הרפואית מנסה לבחון בכלים מדעיים את סודותיה. בפורטל החיפוש של  הספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה ( Pubmed) מופיעים כרגע 29,248 מאמרי מחקר מדעיים לפי מילת החיפוש Acupuncture . כמובן שישנם מחקרים רבים המתמקדים גם בתפקוד של צמחי המרפא המשמשים ברפואה הסינית. ככל שנוספים מחקרים המוכיחים את יעילותה של הרפואה הסינית היא מקבלת תמיכה מן הקהילה הרפואית הכללית. מצד שני, יש רבים בציבור, המצדדים ברפואה הסינית דווקא מן הסיבות הלא נכונות. מתוך הטלת ספק ביושרתה של הרפואה המערבית בשל הון העתק שמגלגלת תעשיית התרופות, בשל הסלידה מקדמה וטכנולוגיה ומתוך התרפקות נוסטלגית על מנהגי העבר, וגעגוע לידע מסורתי ואותנטי. תנועת הניו אייג' אחראית במידה רבה לכך שהרפואה הסינית ותורות מזרחיות נוספות הפכו לטרנדיות ומקובלות בשנים האחרונות. גם המבטלים את הרפואה הסינית במחי יד וגם אלו המחבקים אותה בחוזקה מתייחסים אליה בשטחיות מסויימת 'כקסם אוריינטלי מסתורי'.

הרפואה הסינית אינה מתיימרת ל'עבוד כמו קסם' והמצפים לכך מתאכזבים במהרה. מצד שני אין צורך 'להאמין' ברפואה סינית בכדי שהיא תעבוד. רפואה סינית היא רפואה לכל דבר. יש בה תיאוריה ויש בה שיטות לאבחון ולקביעת אסטרטגיה טיפולית. וממש כמו ברפואה מערבית, בתחומים מסויימים ואצל מטופלים מסויימים היא עובדת היטב ובאחרים קצת פחות. בשונה ממפגש ממוצע אצל רופא בקופת חולים, מטפל ברפואה סינית ייתן אחריות רבה יותר בידי החולה עצמו. מלבד להגיע לטיפולים, ייתן המטפל המלצות להתרחק מאורחות חיים מזיקים, להתאים את התזונה ובמידת הצורך לשלב תנועה ותרגול גופני.

למה לצפות במפגש הראשון עם מטפל ברפואה סינית ?

השלב הראשון בטיפול ברפואה הסינית הוא האבחון, שנעשה באמצעות איסוף קפדני של מידע אודות המטופל. לאחר מיון המידע נוכל לשער אלו מערכות או איברים מעורבים בחוסר האיזון שמתבטא כסימפטום או כמחלה ולגבש אסטרטגיה טיפולית. מטרת הטיפול היא לעודד את הגוף להשיב מערכות אלו לאיזון.

איסוף המידע והאבחון נעשים במספר דרכים. באמצעות שיחה, במהלכה ננסה לברר מהם הסימפטומים העיקריים שמפריעים לך, מה סדר הופעתם ומהי חומרתם. בנוסף, חשוב לברר שאלות נוספות לגבי אורח החיים כמו הרגלי השינה, הפרשות, מחזור חודשי ועוד. אלו עשויים ללמד על הסיבות להופעת המחלה ולעזור במניעתה בפעם הבאה או להעריך את המצב הבריאותי הכללי שלך, דבר שישפיע כמובן על יכולתך לשוב לקו הבריאות.

לעיתים נראה שהשאלות משונות ואינן קשורות כלל לסימפטומים שמפריעים לך. קצת סבלנות, צריך לזכור שהרפואה הסינית התפתחה זמן רב לפני שהיו בשימוש מכשירי הדמייה ובדיקות עזר כגון רנטגן, MRI, בדיקות דם וכדומה. במשך שנים, התפתחו טכניקות שונות לאבחן מצבי חולי שונים מתוך התבוננות ותשאול בלבד.

הגוף עצמו מספק מידע רב. ניתן למצוא רמזים לגבי המצב הבריאותי במבנה הגוף, בצורת היציבה והתנועה, במבנה הפנים, בגוון העור, בקול ועוד. במהלך האבחון אני מבקש להתבונן בלשון, מקשיב לדופק במפרק כף היד (המייצג תפקוד של מערכות ואיברים בגוף) וממשש נקודות ואזורים בבטן. שוב, אין בכל המנהגים האלו כל מיסטיקה או מסתורין, אלו טכניקות שונות, הדורשות תרגול ואימון המאפשרות לי לקבל רמזים על מצבך הבריאותי, וכן מידע על מצבם של מערכות האיברים השונות.

לאחר האבחון, ניגשים לטיפול בדיקור ו/או שיאצו ו/או צמחי מרפא.

האם זה כואב?

מחט דיקור דקה פי 5-3 ממחט זריקה סטנדרטית. המחט הינה סטרילית, חד פעמית ומוחדרת לעור בזריזות ובטכניקה מיוחדת כדי לא לגרות סיבי כאב. ישנן נקודות רגישות, גירוי נקודות אלו בדיקור מעורר תחושות שונות, העלולות ליצור אצל חלק מהמטופלים אי נוחות. ייתכנו תחושות של עקצוץ, זרם, נימול או כבדות. משמעותן של תחושות אלו היא שהמחט והנקודה עושות את פעולתן, בדרך כלל תחושה זו נעלמת במהלך הטיפול.

ישנן טכניקות משלימות לדיקור במחטים כגון כוסות רוח, הבערת מוקסה לחימום, עיסוי גואשה להמרצת הדם, גירוי המחטים במתח חשמלי נמוך (אלקטרואקופונקטורה). אני נעזר בטכניקות אלו  בהתאם לבעיה ולסימפטומים שמציג המטופל.

אנשים רבים חוששים מזריקות ומחטים ונמנעים בשל כך מקבלת טיפול ברפואה סינית. ראשית, חוסר הנוחות הנגרם ממחט סינית דקיקה, קטן לאין ערוך מכאב של חיסון או בדיקת דם, נסו בעצמכם ותיווכחו כי השד אינו נורא כל כך. שנית, ניתן לקבל טיפול משמעותי בצמחי מרפא, במגע ובטכניקות משלימות מבלי להזדקק למחטים כלל.

טיפול ברפואה סינית מגייס את כוחות הגוף לחזור לקו הבריאות. לכן, לעיתים, ב- 24 השעות שלאחר הטיפול תיתכן החמרה בסימפטומים לפני שתחושו הטבה. תופעה זו מבטאת את תגובת הגוף לטיפול ולהתמודדות עם המחלה. בכל מקרה, אם לאחר טיפול חשתם שינוי כלשהו שמדאיג אתכם, אתם מוזמנים להתקשר ולהתייעץ.

כמה זמן נמשך טיפול ברפואה סינית ?

משך הטיפולים תלוי במספר גורמים. מטרת הטיפול היא לעורר את הגוף ולגרום לו לשוב ולתפקד באופן תקין, לכן משך הזמן הדרוש להשבת האיזון תלוי במצב הבריאותי של המטופל,  באופן תגובתו לטיפול וכדומה. צריך לקחת בחשבון, ככל שהבעיה נמשכה זמן רב יותר, כך ייקח יותר זמן לסלקה.

בדרך כלל לאחר 3-2 טיפולים אני מצפה לראות שינוי במצב, ואז לפי אופן התגובה לטיפול אפשר לנסות ולהעריך את משך הטיפול הכולל. בטיפולים מסוימים, בעיקר בתחום של טיפול בכאב, אני מצפה לראות שינוי או הקלה כבר במהלך הטיפול הראשון או מיד אחריו.

מפגש ממוצע נמשך 60 דק' עד שעה וחצי וכולל תשאול, אבחון וטיפול בדיקור.

האם ניתן לקבל טיפול ברפואה סינית במקביל לטיפול רפואי אחר ?

השאלה מורכבת מדי מכדי להשיב על רגל אחת. תלוי כמובן באיזה טיפול מדובר, מתי הוא החל, מה הוא כולל וכדומה. בדרך כלל אין מניעה להגיע לטיפול ברפואה סינית במקביל לטיפול רפואי.

בכל מקרה חשוב מאוד ליידע את המטפל על ההיסטוריה הרפואית המלאה ועל הליכים רפואיים הניתנים בהווה, חשוב גם לציין אילו תרופות נלקחות באופן סדיר, גם אם המטפל לא שאל עליהם באופן ישיר.

האם טיפול ברפואה סינית יכול להזיק ?

אני מאמין שכשם שטיפול יכול לעזור, כך בידיים לא מיומנות הוא עלול להזיק. כדאי לוודא לפני המפגש הראשוני שהמטפל שאתם מתכוונים להיפגש עימו קיבל הכשרה של לפחות 4 שנות לימוד במוסד מסודר ומחזיק בביטוח רפואי.

כשהמטפל מיומן, אין חשש רב מנזק שעלול להיגרם כתוצאה מדיקור, מכיוון שהוא מכיר ומתחשב באנטומיה של הגוף. בנוסף לכך, המחט דקיקה ואינה חודרת לעומק רב. לעיתים, ייתכן כי יגרם שטף דם מקומי, שעובר לאחר מספר ימים, או גירוי עצבי, שחולף מעצמו לאחר זמן. טיפול בצמחי מרפא נחשב בטוח יחסית. צמחים שיש בהם סכנה לרעילות ממילא נאסרו לשימוש בארץ. השפעת הצמחים על הגוף היא מתונה והדרגתית יחסית לשימוש בתרופות מערביות. ייתכן כי תחושו חוסר נוחות במערכת העיכול ולעיתים הדבר מצריך התאמה מחדש של הרכב הצמחים בפורמולה. תגובה אלרגית או תגובה חריפה לצמחים הינה נדירה.

 

 

 

[1] הסקירה מקיפה על ההתפתחות ההיסטורית של הרפואה הסינית : Paul U. Unschuld, Medicine in China: A History of Ideas, University of California press, Berkeley 1985

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים