ישנן בעיות רפואיות שלא נעים לדבר עליהם. הן לא בהכרח מסכנות חיים אך לעיתים הן מטרידות, או מביכות ברמה כזו הפוגעת באיכות החיים. בעיה שכזו היא ההתמודדות עם דליפת שתן.
דליפת שתן הינה תופעה הפוקדת ילדים, נשים וגברים בגילאים שונים, אך שכיחה הרבה יותר אצל נשים לאחר לידה, מטופלים בגיל הזהב וחולים במחלות כרוניות שונות. חוקרים מתקשים לאסוף נתונים כדי לקבוע עד כמה שכיחה התופעה, מאחר ומטופלים ומטופלות נמנעים מלדווח לרופאי המשפחה על דליפת שתן, מחמת הבושה וגם בשל ההנחה הרווחת (המוטעית) כי אין אפשרות להתמודד עם התופעה מלבד להיעזר באמצעי ספיגה כגון פדים, חיתולים למבוגרים וכדומה. האגודה הבינלאומית לשליטה בסוגרים (ics) סוברת כי 14% מהנשים עד גיל 30 סובלות מדליפת שתן וכן-35% מהנשים מעל לגיל 40. משרד הבריאות האמריקאי מצא כי 40%-30% מהאמריקאים מעל גיל 65 סובלים מדליפת שתן! נתונים דומים ניתן למצוא במחקרים שנערכו באירופה. לא מצאתי נתונים עדכניים מישראל, אך אין סיבה להניח כי המצב אצלנו שונה.[1]
האם דליפת שתן בהכרח מעידה על בעיה?
ראשית, צריך להבין כיצד פועלת מערכת השתן. שלפוחית השתן היא איבר שרירי דמוי שק הממוקם באגן הירכיים. היא מורכבת ממערכת של שרירים וסוגרים, בחלקם אנו שולטים וחלקם בלתי רצוניים. כשמערכת השתן מתפקדת באופן תקין, הכליות מפרישות שתן אל השופכנים בכל עת והשתן נאגר בשלפוחית. מנגנונים בלתי רצוניים מאפשרים את הרפיית שריר השלפוחית ונפחה גדל. עם הצטברות השתן בשלפוחית, עולה גם הלחץ על דפנות השלפוחית והסוגר החיצוני, במקביל עולה גם כושר ההתנגדות ויכולת כיווץ סוגר השלפוחית המאפשר לנו להתאפק. אנו מתחילים להרגיש צורך להשתין כאשר השלפוחית מגיעה לחצי נפחה (150-200 מיליליטר). כשאנו מחליטים להשתין, ישנה הרפיה רצונית של שרירי רצפת האגן והסוגר החיצוני של השלפוחית, אות נמסר גם אל המערכת הבלתי רצונית שנכנסת לפעולה וגורמת לכיווץ השלפוחית והרפיית הסוגר הפנימי (הלא רצוני). כלומר, בריחת שתן לא רצונית, היא תמיד פתולוגית.
היכולת להתאפק ולשלוט במתן שתן קשורה במידה רבה בשרירי רצפת האגן. אצל נשים, היחלשות שרירי רצפת האגן מושפעת במידה רבה בעקבות לידות והריונות ושחיקת הרקמות גם בהקשר הורמונלי, עם ירידת האסטרוגן בגוף. לכן התופעה נוטה להחמיר עם עליית הגיל ואצל נשים שחוו מספר הריונות.
דליפת השתן הנפוצה ביותר בקרב נשים היא דליפת שתן במאמץ. כלומר דליפת כמות קטנה של שתן בשיעול, עיטוש, צחוק ובמהלך פעילות גופנית. הדליפה נגרמת כתוצאה מעליית הלחץ התוך בטני בשילוב עם היחלשות שרירי רצפת האגן. גורם נוסף שעשוי לתרום לעליית הלחץ המופעל על השלפוחית מכונה 'צניחת איברי האגן'. המעי והרחם, המצויים אף הם בחלל האגן, עלולים ללחוץ על דפנות הנרתיק ואף 'לצנוח' אל תוך הנרתיק ומחוצה לו וליצור לחץ קבוע ומתמשך על שלפוחית השתן. הלחץ על השלפוחית עלול לגרום לדליפת שתן. כמו כן, תיתכן תחושה של 'כדור' שלוחץ על הנרתיק, תחושת כבדות ומשיכה כלפי מטה, כאבים באגן ובגב התחתון. צניחת רחם מלווה לעיתים בדימום, צניחת מעי מלווה לעיתים בעצירות.
תופעה מטרידה נוספת היא דליפת שתן מתוך דחיפות, המכונה 'שלפוחית רגיזה'. הסימפטומים העיקריים בתסמונת זו הם תחושת דחיפות פתאומית ובלתי נשלטת לתת שתן, עם או בלי דליפת שתן, ותכיפות רבה של מתן שתן במהלך היום והלילה. כולנו חווים מדי פעם דחף עז להשתין, אך במצב תקין הלחץ מתגבר באופן הדרגתי ואנו מסוגלים לדחות את התחושה ולהתאפק עד שנחליט לרוקן את השלפוחית. בתסמונת זו, תחושת הדחיפות מתגברת במהירות ובהפתעה, עד כי לא תמיד ניתן להגיע לשירותים ולרוקן את השלפוחית בזמן.
ככל הנראה, התסמונת נגרמת בשל התכווצויות תכופות ולא רצוניות של שריר השלפוחית, ללא קשר לכמות השתן הנאגרת בה. ייתכן כי שלפוחית רגיזה ללא דליפת שתן היא מצב מקדים לשלפוחית שתן רגיזה עם דליפת שתן. חוקרים באגודה הבינלאומית לשליטה בסוגרים מעריכים כי כ 12% מן האוכלוסייה סובלים משלפוחית רגיזה. עם עליית הגיל, נשים סובלות מן התסמונת במידה רבה יותר מן הגברים.
נראה לי שיש לי דליפת שתן, מה אפשר לעשות?
במרבית המקרים, דליפת שתן במאמץ מופיעה כסימפטום זמני לאחר הלידה ונמשכת מספר חודשים אחריה. כשדליפת השתן לא נעלמת, את מגלה כי מדובר בבעיה כרונית. לפעמים דליפת שתן במאמץ ו/או תחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן הם סימפטומים משניים למחלות שונות כגון זיהום בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית השתן, סכרת בשלב התחלתי ועוד. דליפת שתן עלולה להתפתח גם כתופעת לוואי של נטילת תרופות שונות הגורמות להשתנת יתר (למשל תרופות ליתר לחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון ועוד). לעיתים, דליפת שתן נובעת דווקא מהרגלי שתיית יתר וצריכת מזונות המגבירים את גירוי השלפוחית.
לכן הדבר הנכון לעשות הוא ללכת לשוחח עם רופאת המשפחה ולברר ממה נובעת דליפת השתן.
במרבית המקרים, בכדי לאבחן דליפת שתן במאמץ הרופאה מסתפקת בסיפור המקרה ומבצעת בדיקה פשוטה שאינה פולשנית, המטופלת מתבקשת להשתעל או לקפוץ ולדווח האם אירעה דליפה. ישנן בדיקות מורכבות יותר (בדיקה אורודינמית), המסוגלות להעריך את קיבולת השלפוחית, את יכולתה לעמוד בלחצים המופעלים עליה ומה מידת יכולת ההתרוקנות. תחושת הדחיפות במתן שתן היא סובייקטיבית ולכן אבחנת דליפת שתן מתוך דחיפות מסתמכת לרוב על דיווח של המטופלת. מקובל למלא יומן מעקב של כמויות השתייה, זמני מתן שתן ואירועי דליפת שתן למשך 24 עד 72 שעות כדי לאמוד את חומרת המצב. במקרים מסויימים בכדי לאבחן האם שריר השלפוחית סובל מהתכווצות יתר הרופאה תמליץ על בדיקות נרחבות יותר.
כיצד מטפלים בדליפת שתן ובשלפוחית רגיזה?
במקרים קלים של דליפת שתן במאמץ הרופאים מציעים להיעזר בטיפולים שמרניים כגון פיזיותרפיה ותרגול שרירי רצפת האגן (תרגילי קגל, חיזוק שרירים טבעתיים בשיטת פאולה, חיזוק שרירי רצפת האגן בעזרת משקולות וכדומה).[2]
במקרים בינוניים של דליפת שתן ו/או תחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן ממליצים על טיפול תרופתי. במקרים חמורים מוצעים טיפולים פולשניים למחצה וטיפולים-ניתוחיים, כגון הזרקת חומרים סינתטיים הגורמים להצרת השופכה ומקטינים במידת מה את כמות השתן וזרימתו או ניתוחים להרמה של צוואר השלפוחית והשופכה באמצעות השתלת סרט סינתטי התומך בשופכה ומקבע אותה אל חלל הבטן או אל עצמות האגן.
כיצד מטפלים בדליפת שתן ברפואה סינית?
אם את סובלת מדליפת שתן במאמץ, למרבה הצער, ככל הנראה היא לא תיעלם מעצמה ובדרך כלל המצב רק יחמיר עם הזמן. אפילו שזה לא נעים ולא נוח, כדאי להתחיל להתמודד עם הבעיה ולפנות לאבחון וטיפול כלשהו בהקדם.
אם את סובלת בעיקר מתחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן ('שלפוחית רגיזה') ללא דליפת שתן או עם דליפה קטנה לעיתים רחוקות בלבד, אז מומלץ להתחיל לסלק מן התפריט מאכלים שנחשדים בגרימת גירוי יתר לשלפוחית ומזונות משתנים. מומלץ להימנע מעישון, אלכוהול, קפאין, תה, קקאו, מזונות עתירי סוכר, מזונות חומציים (כגון עגבניות, פירות הדר, חמוציות, אננס), משקאות מוגזים, מזונות מתובלים וחריפים (כגון פלפל שחור, צ'ילי, ווסאבי), ממתיקים מלאכותיים, גבינות חריפות ונקניקים מעובדים. אם חלה הטבה בתחושת הדחיפות, ניתן להחזיר אט אט מזונות אלו לתפריט ולגלות מי מהם גורם לבעיה. בנוסף, ניתן להתרגל לשתות ולהתרוקן במועדים קבועים כדי להימנע ככל האפשר מאירועי דליפת שתן.
אם את סובלת מדליפת שתן וכבר המליצו לך על טיפול תרופתי או ניתוח כדאי להתחיל טיפול ברפואה סינית. לרפואה הסינית יש מספר כלים באמצעותם ניתן להתמודד עם דליפת שתן. כבר בעת העתיקה הותאמו פורמולות צמחי מרפא ייחודיות לטיפול בדליפת שתן אצל מטופלים מסוגים שונים: הרטבת לילה אצל פעוטות, דליפת שתן אצל מבוגרים וקשישים והתמודדות עם בעיות רפואיות שונות שלאחר הלידה, כגון דימום מהרחם, דליפת שתן ועוד. בנוסף לפורמולות הצמחים, דליפת שתן מטופלת כיום גם באמצעות דיקור. נקודות הדיקור לטיפול בדליפת שתן ממוקמות בגב התחתון ובסקרום, ומתאימות למיקום האנטומי של העצבים המעצבבים את השרירים והסוגרים של השלפוחית ואת שרירי רצפת האגן.
בעת החדשה נוספה טכניקה חדשה ברפואה הסינית, שימוש במכשיר שנקרא אלקטרו אקופונקטורה, המאפשר לגרות את מחטי הדיקור במתח חשמלי נמוך למשך כל הטיפול ולהשיג תוצאות מרשימות. שימוש באלקטרו אקופונקטורה נפוץ ברפואת כאב. בבתי החולים בסין נעזרים בו גם בטיפול בדליפת שתן. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים קליניים המוכיחים את יעילות הטיפול באלקטרו אקופונקטורה בהתמודדות עם דליפת שתן.[3] הטיפולים המוצגים במחקרים מבתי החולים בסין, נערכו בתדירות של 6-3 טיפולים בשבוע למשך מספר שבועות. בישראל לא נהוג לטפל ברפואה סינית באופן אינטנסיבי שכזה. לפני מספר שנים, יחד עם קולגה בשם טל כרמל, ערכנו בקמפוס 'ברושים' מחקר קליני מבוקר בו הצלחנו להוכיח כי הטיפול בדליפת שתן באמצעות אלקטרו אקופונקטורה יעיל גם כשתדירות הטיפולים היא 2-1 פעמים בשבוע בלבד.
כמה זמן נמשך טיפול בדליפת שתן?
משך הטיפול ותדירות המפגשים תלויים כמובן בחומרת המצב ומשך הזמן שאת סובלת מן הבעיה. בדרך כלל כדאי להיפגש פעמיים בשבוע למשך 4-3 שבועות, ואחר כך בתדירות של פעם בשבוע למשך 6-4 שבועות נוספים. משך הטיפול הכולל ותדירות המפגשים תלויים במהירות התגובה לטיפול. בנוסף יש לקחת פורמולת צמחים מותאמת אישית.
[1] אתר האגודה הבינלאומית לשליטה בסוגרים international continence society (ics) – http://www.ics.org/
Karl M Luber, MD ,The Definition, Prevalence, and Risk Factors for Stress Urinary Incontinence, Rev Urol. 2004; 6(Suppl 3): S3–S9.
30%-40% אמריקאים מעל גיל 65 סובלים מדליפת שתן: U.S. DEPARTMENT OF HEALTH AND HUMAN SERVICES (June 2014). "Prevalence of Incontinence Among Older Americans" (PDF). CDC. Retrieved 23 August 2014.
[2] ניתן למצוא תרגילים רבים ב'אתר הישראלי לרצפת האגן', דפי תרגילים : http://pelvicfloor.co.il/.
[3] מחקרים מהשנים האחרונות על יעילות הטיפול בדליפת שתן באמצעות אלקטרו אקופונקטורה:
Zhao L, Wang SY, Efficacy impacts of the different treatment frequencies on female stress urinary incontinence Zhongguo Zhen Jiu. 2013 Dec;33(12):1088-90.
Wang S, Zhang S, Simultaneous perineal ultrasound and vaginal pressure measurement prove the action of electrical pudendal nerve stimulation in treating female stress incontinence, BJU Int. 2012 Nov;110(9):1338-43
Zhishun Liu, Weiming Wang, Jiani Wu, Kehua Zhou, and Baoyan Liu , Electroacupuncture Improves Bladder and Bowel Function in Patients with Traumatic Spinal Cord Injury: Results from a Prospective Observational Study, Evid Based Complement Alternat Med. 2013;
